טרקלין

איפה? היכל התלמוד 4 תל אביב

כמה? לפחות 150 שקל לאדם

מה אוכלים? בשר, בשר ועוד בשר. כלומר, יש עוד המון דברים, אבל זה מקום שאוהב ומבין בבשר ויין.

אז איך? את מסעדת טרקלין פתח יוסי בן אודיס לפני 12 שנה. הוא היה בחור צעיר שהגיע מהצפון הרחוק לתל אביב הקרובה, עם המון אהבה ליין ולבקר, והמון רצון לשלב בין שניהם.

רק כדי שנבין פרופורציות, לפני 12 שנה המסעדות ששלטו בישראל היו מול ים המיתולוגית, רפאל המיתולוגית לא פחות, קלואליס של ויקטור גלוגר, כתית של מאיר אדוני ועוד מסעדות נפלאות שהיו חלק מתור הזהב של המסעדנות בישראל. והיום? לא תמצאו אף אחד מהרשימה הזאת שעוד מגיש אוכל. יוסי בן אודיס לעומת זאת נשאר עם הטרקלין שלו, בעיקר בגלל שילוב מדהים של מקצוענות, צניעות ואהבה לאוכל. בינתיים המסעדה גם עברה מקום, לבניין עתיק ליד רחוב לילנבלום ורוטשילד, עם מעט חניה (נו, תל אביב) והמון נשמה.

בטרקלין תמצאו תפריט לא גדול שכולל כמה פתיחים פשוטים (חציל בסלסת עגבניות) מספר סוגי נקניקיות שרקטורי של אלן טלמור הגדול ועוד מנות פשוטות ועשויות היטב.

הסיפור הוא העיקריות ובהן מנות הבשר. מעל הכל עומדת מנת הדגל של הבית, סינטה לצריבה על חלוקי נחל. נתחי סינטה קטנטנים שמגיעים טיפה חרוכים בצדדים (מה שנקרא סגירה), עם חלוק נחל לוהט שמוחלף מדי כמה דקות על ידי הצוות המקצועי, פלפל שחור גרוס ומלח גס. מה שנקרא, לא צריך יותר מזה. בעצם יש, רוטב איולי חביב וקונפי שום. תמורת 142 שקלים מקבלים מנה מיוחדת, שמהווה גם חווית סעודה וגם סטייק לא רע בכלל בפני עצמו. כמובן שאפשר למצוא במסעדה גם נתחי סטייק סולידים יותר, אבל אלה מחווירים לעומת המשחק המהנה, עם צליל הפססססס הבלתי ניתן לחיקוי כשמניחים את נתח הסינטה על חלוק הנחל החלק והלוהט.

וכשמקצוענים, מקצוענים עד הסוף, רביולי ארטישוק ברוטב קפונטה היה לא פחות טוב, וגם סלט שייטל (שמגיע גם עם חלוקי נחל) היה נהדר.

אחד הדברים שמצאו חן בעינינו במסעדה, שהיתה מפוצצת בשישי בערב, הוא מדיניות השתייה. יין ללא תפריט, רק לפי היינות שיש באותו זמן, קנקן מים וסודה חופשי כל הזמן לשולחן ו...אין שתיה תוססת. במקום הניסיון להרוויח עלינו עוד כמה שקלים על בקבוק קולה, בטרקלין מנסים דווקא להצמיד אותנו לשתייה איכותית שעושה כבוד לאוכל, עם פחות סוכר ויותר טעם.

כדור שוקולד וכנאפה תפוחי עץ ואגסים, שעלו ביחד כ-100 שקל, סגרו ארוחה שעושה כבוד למוצרי יסוד, עם אפס פלצנות והמון אהבה למוצרי יסוד ולאיכות. מעטות המסעדות שמציאות גישה כזו בתל אביב או בכלל, כנראה פונקציה של בעל הבית, יוסי בן אודיס, שנכח במקום לכל אורך הארוחה, מה שמעביר מסר שלא מדובר בעוד מסעדת שף כשהשף רוב הזמן בצילומים לתוכנית טלוויזיה כזו או אחרת, אלא מסעדה של אדם שלא מתכוון לעשות פשרות כשזה נוגע לבייבי שלו.