קדירת הודו, פטריות, יין לבן ובירה

יש מנות שמצטלמות טוב יותר, אבל בטעם כמעט ואין תחרות

מה זה?

קדירה. אחלה מאכל של חורף, אבל האמת שהולך נהדר גם בקיץ. יש משהו מקסים בזריקת המון חומרים לתוך סיר אחד והפיכת כל המגוון האקלקטי הזה למנה אחת מנצחת. יש לקדירות מיליון גירסאות. עם רטבים מתוקים יותר ופחות, על בסיס יין, מים, צירים שונים. עם בקר, הודו, עוף, מה שתרצו. וזה מה שיפה בקדירות, אם מחברים את החומרים הנכונים, אז הכל הולך. רק לא להגזים ולזכור שבסוף אנחנו מדברים על מנה שמקבלת את הטעם שלה לא רק מחומרי הגלם, אלא בעיקר מזמן הבישול הארוך והנדיב, והסינתיזה של כל חומר עם החומרים האחרים. הדרמה הגדולה, כמו בסיר חמין טוב (והרי מהו חמין אם לא קדירה יהודית), קורית כשפותחים את המכסה, מריחים את הריח ומיד יודעים אם המנה הצליחה. בעניינים האלה אפשר לסמוך על חוש הריח בלבד. עוד נקודה לגבי קדירות: בניגוד לאהבה שלי לשימוש נדיב בתבלינים, כאן לא צריך להיסחף. חומרי הגלם הם התבלינים שלנו כיוון שהם רבים ומגוונים. תנו לחומרי הגלם את הכבוד ואל תגזימו עם התבלינים. אז יאללה, לעבודה.

תנו לתפוחי אדמה זמן להפוך פריכים

מה צריך? (חמישה שישה תפוחי אדמה, קילו סטייקים של הודו (או פולקה, או סטייק פרגית או בשר בקר, הכל הולך). שני בצלים, שני גזרים, גמבה אחת, פלפל, מלח, ציר בקר, יין לבן, כוס בירה, קצת פפריקה, קצת טימין, כמה שיני שום, שתי סלסלות פטריות חתוכות גס (כל פטריה לשלוש בערך)

כמה זמן? ההכנה לא מסובכת, חצי שעה גג. אבל הבישול, קחו שעתיים שלוש טובות לפני שתזכו לנעוץ את הביס הראשון במנה שלכם. אבל שווה.

מה לעשות? בקדירה הגדולה (שיכולה להיכנס לתנור) וכמובן בעלת מכסה, מחממים שמן זית בכמות נדיבה וסוגרים את הבשר שבחרנו. מתבלים בפלפל שחור גרוס וקצת מלח. לא להיסחף. כבוד לחומרי הגלם, זוכרים? לא סוגרים את הבשר לסגירה מלאה כמו שסוגרים רוסטביף, אלא רק כדי לקרמל קצת את המעטה של הבשר ולתת לו כמה פסי צריבה יפים. מוציאים החוצה ושומרים יפה בצד. מאדים בשמן שנשאר בצל, גמבה חתוכה לרצועות ואת הפטריות. את הפטריות, שתי סלסילות יפות של שמפיניון, או פורטבלה, מה שבא לכם, חותכים בגסות. כל הקטע של הקדירה הזאת היא חתיכות גדולות, שכיף ללעוס. כשמכניסים את הפטריות מגבירים קצת את האש ושוב מנמיכים ונותנים איזה 5-10 דקות. יש המון טעם בפטריות וצריך לתת לו לצאת החוצה. בינתיים מכינים את תפוחי האדמה והגזר. חותכים אותם לקוביות גסות. מזיזים הצידה את הבצל, הגמבה והפטריות ונותנים לתפוחי האדמה קצת פריכות, במשך כמה דקות. מוסיפים גם את הגזר מעל תפוחי האדמה. לאחר מכן מערבבים הכל ביחד, מוסיפים מעט טימין ופפריקה ומוסיפים כוס של ציר בקר. אני משתמש בציר בקר של קנור, אבל אם בא לכם להכין לבד ציר, לכו על זה, בוודאי תעשו רק טוב לקדירה שלכם. מגבירים את האש ומוסיפים פנימה כשליש כוס יין לבן. בשלב הזה פשוט קחו לכם רגע, תגבירו את האש ותהנו מהריח המדהים שנוצר מהתבשיל שלכם. זה הבסיס למה שיקרה במשך. זרקו פנימה 5-6 שיני שום חתוכות.... ניחשתם נכון, גס.

זה השלב להכניס את הבשר בחזרה, לכסות במים רותחים כמעט עד לכיסוי כל החומרים ולתת רתיחה. זוכרים את הבירה? כשרותח להוסיף כוס בירה לבנה. לא לדאוג, בסופו של התהליך אין בקדירה טיפה של אלכוהול, כולו יתאדה וישאר ממנו הניחוח (בעיקר מהיין) והמרקם (שתיתן הבירה, שבסוף עשויה בעיקר מחיטה).

זה השלב ל בשל כשעה וחצי את התבשיל שלכם על אש בינונית-קטנה, עם מכסה כמעט סגור. כעבור שעה מתחילים לחמם את התנור למאתיים מעלות. לאחר שעה וחצי, קצת ערבוב, ולקחת את כל הקדירה המפוארת שלכם לתנור הלוהט. תנו לקדירה עשרים דקות שיעשו נפלאות לתבשיל שלכם. מה שתקבלו בסוף זה שכבה פריכה, מעל תבשיל סמיך, טעים, מיוחד ומשביע. ו...אפילו בריא. יותר מזה, תאמינו לי, אף אחד לא צריך......

בהתחלה הצבע חלש, אחר כך קופץ!