רוטב פלפלת לסטייק

סטייק טוב לא צריך כלום לידו... אבל עם רוטב פלפלת לידו הוא הופך לסטייק מצוין

סטייק טוב, דורש רוטב פלפלת לידו

מה זה?

אומרים שסטייק טוב לא צריך שום דבר. כעקרון זה נכון, מלח, פלפל, שלוש דקות מכל צד על הגריל ואם הנתח טוב, הסטייק שלכם יהיה מושלם. מצד שני, מי שאמר את זה, בוודאי לא ניסה לקחת את הסטייק המושלם שלו ולטבול אותו ברוטב פלפלת מלא שמנת וטעמי ציר בקר שמשתלבים נהדר ביחד. כעקרון מדובר גם במלחמת העולמות בין הגישה הדרום אמריקאית (סטייק, מלח, זהו) לבין הגישה הצרפתית שאומרת שכמה שהרוטב יותר כבד, כך יותר טוב. אני מאמין בשתי הגישות וזה בעיקר תלוי במצב הרוח, במצב הקלוריות ובמצב החשק. במחשבה שניה, אולי גם בעונה. רוטב כבד לא תמיד עושה חסד עם הסטייק כששלושים וחמש מעלות בחוץ, אבל נהדר בערב חורפי קר, כשאתם רוצים ליצור גם לסטייק שלכם שמיכה חמה ומפנקת של רוטב פלפלת איכותי.

מה צריך?

פלפל שחור גרוס גס, ציר בקר (מוכן, קנוי, מאבקה או ממשחה), שמנת מתוקה (אפשר גם 9 אחוז, אין שום בעיה), כף קמח, כף חמאה.

כמה זמן? 10-15 דקות.

מה לעשות?

מה שחשוב במתכון הזה זה להכין את כל המצרכים מראש, או במילים אחרות: מיז און פלאס כמו שמו של הבלוג. אפשר להכין את הרוטב במחבת קטנה, בסיר קטן או בסיר נחושת קטן אם יש לכם כזה, מה שיגרום לכם להרגיש לגמרי צרפתיים. יש מלא גרסאות של הרוטב, עם ברנדי, עם חרדל, עם צירים כאלה או אחרים או אפילו בלי צירים בכלל ורק עם שמנת. הגירסה שלי, כמו שאני אוהב, פשוטה ולטעמי עושה את העבודה לא פחות טוב מגירסאות שניסיתי עם קוניאק, עם ברנדי, עם חרדל או עם שלושתם.

לגבי ציר הבקר, למתכון דרושה כחצי כוס (וכשאנחנו אומרים כוס, מדובר על 200 סי.סי) ציר בקר. אני משתמש לרוב בציר בקר של קנור, שמגיע בקופסאות בצורת משחה (קצת כמו קארי), נשמר תקופה ארוכה ובעל טעמים שמתקרבים מאוד לציר בקר שמוכן בבית. אני שם פחות או יותר כפית ציר של קנור, מערבב עם מים רותחים על כוס שלמה ולרוב משתמש בחצי או שני שליש מהכמות לרוטב. שווה לשמור את הכוס עם הציר בצד, אם אתם צריכים לחמם את הרוטב מחדש, אין כמו הוספת קצת ציר מהכוס והרתחה עדינה של הרוטב מחדש. שימו לב, בשביל להצליח במתכון הזה, צריך לפעול מהר. אז שוב כדאי להזכיר, תכינו את הכל לידכם, קראו היטב את השלבים, הלא רבים, ותפציצו.

במחבת או בסיר שלכם, שמים כף חמאה ונותנים לה להתמוסס על להבה לא גדולה מדי (אבל מלאה). ברגע שהחמאה התמוססה, אפשר להכניס את הפלפל השחור. אני משחק בכמויות, אבל קחו בחשבון, יותר מחצי כפית והרוטב יהיה חריף מאוד.עכשיו מגיע הקטע הכי מסובך במתכון, וגם הוא לא לגמרי צליחת התעלה... אפשר להזיז את הסיר מהאש לשלב הזה, לשיש או ללהבה אחרת שלא פועלת. מכניסים לסיר בערך כף קמח ועם כף עץ (רק כף עץ, לא להרוס את הציפוי של הסיר, במידה ויש כזה ולא לקבל צמרמורת במידה ואין כזה) בוחשים במרץ. לא תבחשו מהר, תקבלו גושים ברוטב. זה לא נורא לטעם, זה זוועה למרקם ולמראה של הרוטב. אז... תבחשו מהר, הרעיון הוא לשלב את הקמח עם החמאה, כפי שעושים ברוטב בשאמל, זה לא שונה בהרבה.כשמתקבלת עיסה חלקה ונעימה, שופכים פנימה בערך חצי כוס של הציר ומחזירים ללהבה, על להבה גבוהה. בשלב הזה יראה לכם כאילו המתכון נכשל כשלון חרוץ. אל תלחצו, פשוט תהיו סבלניים. ברגע שהציר רותח, הרוטב מתחיל להיות מוכן, אתם תקבלו מעין עיסה חומה, עם ריח נהדר. זה השלב שוב להוציא את המחבת מהאש ולשפוך פנימה שמנת מתוקה. כמה? תלוי כמה אתם רוצים שהרוטב יהיה קליל. רוצים קליל ושמן? חצי מיכל בערך. רוצים פחות? גם רבע יספיק ובכל מקרה אפשר להמשיך ולשחק עם היחסים ככל שתרצו.מכניסים את הסיר ללהבה לחימום נוסף, תוך כדי בחישה, על מנת למזג ולמעשה לחמם את הרוטב שלכם. סיימתם? תטעמו עם הכף ואם תצליחו לטעום רק פעם אחת ולא להכניס את הכף לעוד סיבוב, סימן שנכשלתם. שיהיה בתיאבון.....רוצים לחמם את הרוטב? על להבה קטנה תוסיפו מעט ציר לרוטב, ערבבו היטב (עם כף העץ, זוכרים?) והרוטב שלכם מוכן.